LAW - GKS |

מזונות אישה

מאת: עו”ד אור גל-און

עוסק ומתמחה במעמד אישי, דיני משפחה ירושות ועיזבונות

משרד עורכי דין גל-און קפל שמואלי

המחוקק במדינת ישראל קבע שעל בעל לזון את אשתו בהתאם להוראות הדין האישי שלו. בהתאם, על בעל יהודי לשלם דמי מזונות לאשתו על פי הדין העברי, קרי כל עוד קשר הנישואין קיים ועד להתרתו. על פי הלכות המשפט העברי משועבד הבעל לאשתו לצורך תשלום מזונותיה, ומשכך הנו מחויב לעבוד לכלכלתה, ולמעשה מוטלת עליו החובה למצות את כושר השתכרותו על מנת לספק לאשתו את רמת החיים אליה הורגלה.
היקף מזונותיה של אישה נקבע על פי רמת החיים בסביבתם של הצדדים, ואולם כאשר הכנסתו ורכושו של הבעל מאפשרים רמת חיים גבוהה ממנהג המקום, הרי שהוא חייב לספק את המזונות ברמתם הגבוהה.


היקף החיוב במזונות אישה נקבע על פי הכלל המנחה לפיו: “עולה עימו ואינה יורדת”, משמע כי עם נישואיה לבעלה עולה האישה ברמת החיים לרמתו של בעלה, אך אינה יורדת לרמתו של בעלה אם אמצעיו פחותים מרמת המחייה אליה הורגלה בבית אביה.

ובמקרה בו האישה עובדת –

במשפט העברי נהוג הכלל “מעשה ידיה תחת מזונותיה”. במידה והאישה עובדת ומשתכרת, רשאי הבעל לטעון “צאי מעשה ידייך במזונותייך” ולקזז את חובתו למזונות אל מול הכנסות האישה. משכך, כל עוד משתכרת האישה סכום העולה או השווה לצריכה/מזונותיה – פטור הבעל מתשלום המזונות.

במידה והאישה משתכרת פחות מדמי המזונות המגיעים לה, ישלים הבעל את יתרת הסכום על מנת להגיע לסכום המזונות המלא לו זכאית האישה.     
חרף האמור, אישה שלא עבדה כלל, אין הבעל יכול לחייבה לצאת לעבוד בכדי שלא יהא חייב במזונותיה, מדובר בהחלטה שבידי האישה בלבד.

ניסיונות הבעל להפחית את דמי המזונות
כדרך הטבע, ישנם מקרים בהם הבעל נוקט בצעדים להורדת רמת החיים, על ידי יצירת מצג לפיו המשאבים הכלכליים העומדים לרשותו נמוכים מכפי שהם באמת. במצב זה בית המשפט יבחן האם הבעל פועל בתום לב במעשיו אלה או שמא מדובר בתחבולות לצורך צמצום עד כמה שניתן של דמי המזונות שיפסקו כנגדו לטובת האישה.

שלילת מזונות מן האישה

ישנן סיטואציות בחיי בני הזוג אשר עשויות לשלול את זכאות האישה למזונות, וזאת אף באם היא זקוקה למזונות אלו על מנת להתקיים. להלן מס’ דוגמאות –

אישה שעזבה את הבית ואינה גרה עוד עם בעלה, הזכות למזונות תלויה בעילה לעזיבת הבית. אם הוכח שהאישה עזבה בשל נסיבות אשר אינן מאפשרות לה חיים סבירים בביתה, כגון אלימות של הבעל או יחס משפיל כלפיה, תמשיך האישה להיות זכאית למזונותיה.

 דוגמה נוספת –  סירוב האישה לקיים יחסי אישות – אישה המסרבת לקיים יחסים אישות עם בעלה מכונה אישה “מורדת”, וכעיקרון נשללת ממנה הזכות למזונות. יחד עם זאת, ייתכנו מקרים בהם יש לאישה טענה מוצדקת להתנהגותה. במקרים כאלה תהא זכאית האישה למזונות. חשוב להדגיש כי קיימת סבירות גבוהה לכך שבית המשפט לענייני משפחה יכריז על אישה כמי שזכאית למזונות על אף היותה “מורדת”, וזאת  לעומת המצב בבית הדין הרבני.


דוגמה נוספת – בגידה של האישה בבעלה – “זנתה תחתיו”.  על מנת שבית המשפט ישלול מאישה את זכאותה למזונות בעילה זו יש צורך בראיות כבדות משקל. יודגש, שבשנים האחרונות יישמו בתי המשפט את עיקרון השוויון בין המינים, כך שבמקרים בהם ניהל הבעל מערכת יחסים עם אישה אחרת, לא יוכל לבוא ולטעון כי האישה ניהלה מערכת יחסים עם גבר אחר על מנת לשלול את מזונותיה.

ועוד דוג’-  אי קיום מצוות הדת – אישה אשר אינה מקיימת את מצוות הדת ובשל כך היא מכשילה את בעלה ומביאה אותו לעבור על איסורי התורה, והיא עצמה אינה מקיימת את הלכות הדת ובכך פוגעת בחיי בני הזוג – הרי שיש בכך כדי לשלול ממזונותיה. חשוב לציין כי כאשר בעל חילוני, שאינו שומר מצוות מעלה את הטענה, דין הטענה להידחות. 

טרם נעילה – מזונות אזרחיים

בשנים האחרונות נשמעות קריאות חוזרות ונשנות שעל המחוקק לשקול להחיל גם על בני זוג יהודים לזון אחד את משנהו לפי קריטריונים אזרחיים. ביטול תחולת הדין האישי על החיוב במזונות יביא להשוואת מצבם של אזרחי מדינת ישראל למצבם של כל באי עולם, שם חובת המזונות היא הדדית ואינה חד-צדדית.

ויפים דבריו של השופט קיסטר בד”נ 23/69 יוסף נ’ יוסף, פ”ד כד (1) 792:

“בשיטות משפט מודרניות אין פורטים, לא זכויות ולא חובות, של כל אחד מבני הזוג; אין מטילים תפקידים מיוחדים על הבעל ותפקידים אחרים על האישה. בקודכסים מודרניים אין זכר של חובת הבעל לתת מזונות לאשתו או חובת האישה לנהל משק בית אלא הנוסחה המקובלת היא ששני בני הזוג חייבים לעזור איש לרעהו ולתמוך לפי הצורך באופן הדדי, וכל אחד מהם חייב לפעול לפי מיטב יכולתו וכוחותיו לקיום ושיגשוג המשפחה.”

דהיינו דין של מזונות אזרחיים יהיה שוויוני, יחייב את כל אחד מבני הזוג לספק למשנהו את צרכיו, כאשר יש צורך בכך.