LAW - GKS |

שכר טרחת עו”ד – מורה נבוכים

מאת אור גל-און, עו”ד

עוסק בתחום המעמד האישי, דיני משפחה וירושה, ליטיגציה אזרחית וסוגיות שכר טרחה.

חבר ועדת שכר טרחה של לשכת עורכי הדין ומנהל פורום שכר טרחה בפורטל משפטי.

 

מהן הדרכים המקובלות לקביעת שכר טרחת עו”ד? מדוע חשוב לדאוג להסכם שכ”ט ברור וחתום?

מבוא – עריכת הסכם שכר הטרחה

ראשית דבר לעת קבלת ייצוג משפטי הינו שלב עריכת הסכם שכה”ט בין הלקוח לעורך דינו. הסכם זה מקובל ונכון לערוך לרוב עוד בטרם מתן השירות, כאשר ההסכם צפוי לכלול  את גובה שכר הטרחה, מועדי התשלום ונושאים נלווים כגון תשלום הוצאות, “מקרים ותגובות” לסיטואציות שונות (כגון הפסקת ייצוג באמצע הטיפול) וכיוצ”ב.

כן, הסכם זה צפוי לכלול הגדרה של מיהו הלקוח (ולכךחשיבות רבה) ומהם נושאי הטיפול המשפטי שעורך הדין נטל על עצמו במסגרת ההסכם.

הסכם שכ”ט אינו חייב להיות בכתב (כלומר אין דרישת כתב מחייבת), אולם רצוי ביותר – הן עבור הלקוח והן עבור עורך הדין  – לעשות כן, בין היתר לצורכי וודאות ועל מנת למנע פתח מיותר למחלוקות עתידיות.

 

קביעת שיעור שכר הטרחה

ישנן מספר דרכים מקובלות ונפוצות לקביעת שכר טרחתם של עורכי הדין-

שיטה אחת הינה הסכמה על סכום קבוע כלשהו, אותו ישלם הלקוח לעורך דינו בגין פעולה משפטית ספציפית, ללא שהדבר תלוי בתוצאות הטיפול ו/או בכמות העובדה שמשקיע עורך הדין בטיפול בעניין.

דרך שנייה הינה סיכום לפיו שכר הטרחה ישולם על פי מספר שעות הטיפול של עורך הדין, כלומר שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי.

שיטה נוספת, הינה – “שכר טרחה מותנה” (Contingency Fee) – כלומר מנגנון לפיו תלוי שכר הטרחה בתוצאות הטיפול, כאשר לרוב המדובר בשכר טרחה המבוסס על אחוז מסוים מתוך הסכום בו יזכה הלקוח. יובהר, שלמטבע ‘שכר הטרחה המותנה’ שני צדדים – מחד השאיפה להגיע לתוצאה שבעקבותיה ישולם שכר טרחה, ומאידך, עורך דין המייצג לקוח שלא נפסקו לו פיצויים ו/או לא נתקבלה התוצאה הרצויה (בהתאם לסיכום), אינו רשאי לתבוע מן הלקוח שכר טרחה.

חשוב להוסיף בהקשר זה, שבהליכים פליליים  עורך דין אינו רשאי להתנות את שכר טרחתו בתוצאות המשפט, כלומר אסור לעורך דין להתנות את שכרו בזיכוי הנאשם או בכך שלא ישלח למאסר. לעומת זאת , במשפט אזרחי עורך דין רשאי להתנות את שכר טרחתו בתוצאות המשפט, אולם לשכת עורכי הדין רשאית (במקרה של פניית הלקוח בנושא זה)  להפחית את השכר, וזאת ככל שיימצא שהאחוז שנקבע שכשכר מותנה אינו סביר בנסיבות העניין.

שכר טרחת עורך-דין יכול שייקבע כם על-פי שיטות נוספות כגון: שכר לפי אחוז מסוים משווי העסקה נשוא הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית-משפט או בבוררות; שכר על בסיס חודשי או שנתי ועוד.

שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לקחת בחשבון. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העסקה שבה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבות התיק, סוג העבודה – טכנית ושגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, התוצאה שהושגה, הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא וכיוצ”ב.

חשיבות הסכם שכר טרחה ברור וחתום

תהא הדרך לקביעת שכר הטרחה אשר תהא ויהא גובה שכר הטרחה אשר יהא, חשוב ביותר שהדברים יהיו מוסדרים וקבועים במסגרת הסכם שכר טרחה ברור, כתוב וחתום ע”י הצדדים, לפני תחילת הטיפול המשפטי. משהדבר לא נעשה פעמים רבות (בשל סיבות וגורמים רבים) נוצר, למרבה הצער, אותו פתח שעשוי להביא לכך שבין עורכי הדין ללקוחותיהם נפערת מחלוקת, ואלו, שאמורים לפעול יחדיו, בידיים שלובות ובאינטרס משותף, הופכים לנצים ואף ליריבים משפטיים של ממש, וזאת סביב סוגיית שכר הטרחה.

הדבר נובע בין היתר מכך שבהעדר הסכם שכר טרחה כתוב וחתום, מתעוררות לעתים רבות מחלוקות לגבי מהותו של הסיכום שנערך בין הצדדים, כאשר כל צד נאמן לאמת הידועה והמוכרת לו בנוגע לשכר הטרחה עליו סוכם (וכדרכו של עולם, האמת של כל צד שונה מן האמת של רעהו). במקרים אחרים, הסיטואציה היא כזו שכלל לא סוכם מראש גובהו של שכר הטרחה, לא בכתב ולא בעל פה, ורק בסיומו של הטיפול המשפטי או במהלכו מניח עורך הדין בפני הלקוח את דרישתו הכספית, אלא שאז דרישה זו נראית ללקוח (לעתים רבות) כמופרזת, ומכאן הדרך לסכסוך משפטי בין הצדדים, קצרה.

לשם המחשה בלבד, ניתן לציין מחלוקות לא מעטות בנושא שכר טרחה בתחום הנזיקין, תחום בו הלקוח מקבל פעמים רבות (בסופו של ההליך המשפטי) סוגים שונים של קצבאות וכספי פיצויים מן המוסד לביטוח לאומי ו/או מחברות הביטוח, או אז (במידה והדבר לא סוכם מראש ובכתב) מתעוררת מחלוקת בין עורך הדין ללקוחו הן בדבר השאלה מהו האחוז מתוך הקצבאות אותו רשאי עורך הדין ליטול לעצמו כשכר טרחה, והן לגבי השאלה מתוך אילו מהקצבאות השונות רשאי עורך הדין “לגזור” את שכרו.

דוגמה נוספת ושכיחה מצויה במסגרת הליכי הגירושין, בהם על פי רוב נקבע סכום קבוע כלשהו בעבור הטיפול בתיק, אלא שבמקרים רבים מסתיים הטיפול המשפטי כבר בשלב הראשוני יחסית (לאחר הגשת תביעות ובקשות לסעדים זמניים), ואצל לקוחות רבים נוצרת הציפייה לפיה הטיפול המשפטי הקצר משמעו גם שכר טרחה מופחת. פער ציפיות מעין זה – אשר הופך למחלוקת משפטית – ניתן למנוע בנקל ע”י הסכם שכר טרחה, המסדיר מראש גם אפשרות מעין זו של סיום מהיר של ההליכים.

כך הם פני הדברים גם במקרים של עסקאות נדל”ן, כאשר לקוחות סוברים לעתים שהמדובר בהעברה טכנית של רישום בטאבו, או בדיקה פשוטה של חוזה קבלן וכדו’, אלא שבסוף הטיפול מקבל הלקוח מעורך דינו דרישת שכר טרחה, כפי הנהוג, בסדר גודל של 1% – 1.5% משווי העסקה (שווי הנכס שעניינו טופל), כלומר דרישת תשלום העולה לסדר גודל של אלפי ואף עשרות אלפי ש”ח. כמובן, שפער ציפיות מהותי מעין זה מוביל במהרה לסכסוך בנוגע לסוגיית שכר הטרחה.

המסקנה, שעל מנת לצמצמם באופן מהותי את אותו פתח שעשוי להפוך מערכת יחסים כל כך ייחודית שבין עורך דין ללקוחו למערכת משפטית של נצים ה”מתקוטטים” על גובה שכר הטרחה, יש לדאוג מראש, טרם תחילת הטיפול המשפטי, להסדיר את סוגיית שכר הטרחה במסגרת הסכם ברור, אשר ייחתם ע”י שני הצדדים.

המדובר באינטרס של עורך הדין המבקש לקבל שכר ראוי בגין פועלו, אולם המדובר לא פחות גם באינטרס של הלקוח, אינטרס של לדעת מראש את עלות הייצוג המשפטי, אינטרס של לא להיות מופתע מדרישת שכר טרחה בלתי צפויה, כמו גם אינטרס לשמר את עורך דינך, איש אמונך, בצד שלך, ולא להפכו ליריב משפטי.

שכר ראוי

חרף האמור, ולמרות הצורך והחשיבות שבעריכת הסכם שכ”ט כדבעי (בכתב וחתום ע”י הצדדים), עדיין קיימים מקרים רבים שבהם לא נערך הסכם, ו/או בהם גובה שכר הטרחה לא נקבע כראוי ו/או מקרים בהם הטיפול המשפטי נפסק טרם סיומו וכדו’.

ביהמ”ש העליון קבע כללים בנוגע לבחינת וקביעת שכר טרחה ראוי (ראה ע”א 9282/02 יכין חקל נ’ עו”ד יחיאל, נח(5) 20), וכללים אלו יש להפעיל אך ורק בסיטואציה בה אין הסכם שכר טרחה הקובעמהו שכה”ט בנסיבות העניין. ויודגש, כאשר קיים הסכם שכ”ט ברור ומפורש, בוודאי בסכום סביר וריאלי, אין הערכאה השיפוטית נדרשת לבחון במקום הצדדים מהו השכר הראוי, אלא אך לאכוף את השכר הראוי שנקבע בהסכ.ם

קביעת השכר הראוי – במקרים הרלוואנטיים לכך – מתבצעת בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על-פי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו לפניו ע”י הצדדים המתדיינים.